פלדמן ביטי נ' נטוויז'ן 013 ברק בע"מ

החלטה

מבוא

תיק זה תחילתו בתובענה כספית שהגישה המשיבה-התובעת, כנגד המבקשת-הנתבעת, בבית המשפט השלום בת"א-יפו (ת.א. 24091/08), לתשלום סך של 1,459,447 ₪, תמורת שירותים אשר סופקו למבקשת בהתאם להסכם בו התקשרו הצדדים ביום 11.11.06 (להלן: "ההסכם").

בהתאם להחלטתי מיום 15.7.08, הוריתי על העברת הדיון בתובענה לבוררות, לאחר שנעתרתי לבקשת המבקשת אשר טענה כי בהתאם להוראות סעיף 15 להסכם על המחלוקת בין הצדדים להתברר בהליך של בוררות (בש"א 163751/08).

כעת מונחת בפניי בקשתה של המבקשת לביטול פסק הבוררות אשר ניתן ביום 24.6.10, על ידי הבורר עו"ד אוריאל גניהר (להלן: "הבורר").

כבר בראשית הדברים אקדים ואציין כי במסגרת פסק הבוררות מצא הבורר לחייב את המבקשת על מלוא סכום התביעה שהגישה כנגדה המשיבה, תוך כך שדחה את כל הטענות שהעלתה המבקשת להגנתה.

בהתאם להחלטתי מיום 31.8.10, הוגשה תגובת המשיבה לבקשה.

ביום 27.10.10, התקיים בפניי דיון, במהלכו השלימו ב"כ הצדדים טיעוניהם בע"פ.

ב. טענות הצדדים

ב.1. טענות המבקשת

לטענת המבקשת פסק הבוררות מעורר תחושה כבדה ביותר של פגיעה קשה בחובת הבורר לנהוג בהגינות כלפי שני הצדדים, פגיעה באמון המבקשת ואף חשש למשוא פנים מצד הבורר. את טענותיה אלה מכוונת המבקשת כלפי קביעת הבורר בסעיף 23ב לפסק הבוררות, לפיו חייב הבורר את המבקשת לשלם לידי המשיבה את שכר טרחת הבורר אשר שולם על ידי המשיבה. לטענת המבקשת,כפי המופיע ע"ג פסק הבוררות זה ניתן על ידי הבורר ביום 24.6.10. לפיכך טוענת המבקשת כי הבורר לא יכול היה לכלול במסגרת פסק הבוררות את סעיף 23ב הנ"ל, המתייחס להתרחשויות מאוחרות לכתיבת פסק הבוררות, שכן כאשר כתב הבורר את פסק הבוררות הוא לא ידע ולא לכול היה לדעת שחרף דרישתו רק המשיבה תשלם את שכרו – תחילה את מחצית הסכום ובהמשך גם את המחצית אותה היה על המבקשת לשלם לידי הבורר. המבקשת מפנה בעניין זה למכתביו של הבורר ממועדים 24.6.10, ו- 8.7.10. (צורפו כנספחים ח'-ט' לבקשה).

לטענת המבקשת, הדברים נופלים בגדרה של עילת הביטול הקבועה בסעיף 24(10) לחוק הבוררות, תשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק הבוררות").

כן מוסיפה המבקשת וטוענת כי יש להורות על ביטולו של פסק הבוררות בעילה הקבועה בסעיף 24(4) לחוק הבוררות, מהטעם שלא ניתנה לה הזדמנות נאותה לטעון טענותיה;

לטענת המבקשת, ביום 31.1.10, התקיימה ישיבת בוררות במהלכה נחקרה המבקשת בחקירה נגדית, זאת חרף העובדה שב"כ המבקשת הודיע על התפטרותו מייצוג רק 6 ימים לפני כן וכן לא החזיר לידי המבקשת את התיק. לטענת המבקשת הבורר דחה בקשתה לדחיית מועד ישיבת הבוררות שנקבעה ולא אפשר לה זמן סביר למצוא עו"ד אשר יסכים לייצגה.

כן מוסיפה המבקשת וטוענת כנגד קביעת הבורר בסעיף 9 לפסק הבוררות, שם ציין הבורר כי בחר להתעלם מהודעת דוא"ל שהוחלפו בין הצדדים לאחר חסימת הגישה של גלובל ראוטר, מאחר והמבקשת הסתמכה בסיכומיה על הודעות שלא הוצגו כדין. לטענת המבקשת יש בקביעה זו כדי להוות עיוות דין המונעת מהמבקשת לטעון את כל טענותיה.

עוד טוענת המבקשת כי הבורר לא הכריע בכל הטענות אשר הועלו על ידה. כך למשל טוענת המבקשת כי הבורר לא הכריע בטענתה לקיומו של תנאי מכללא בהסכם, כמו גם בטענתה לויתור המשיבה מראש על גביית החוב.

במהלך הדיון בפניי העלתה ב"כ המבקשת לראשונה טענה כי המחלוקת בין הצדדים הינה מחלוקת מקצועית ובבחינת עניין שבמומחיות. אולם על אף האמור, הצדדים וכן הבורר לא נזקקו למומחה טרם ההכרעה.

ב.2. טענות המשיבה

מטעם המשיבה הוגשה תגובה מפורטת ומנומקת, במסגרתה עותרת המשיבה כי אורה על דחיית הבקשה וכן על אישורו של פסק הבוררות.

איני מוצא מקום לחזור ולפרט כאן את כל הטענות שהועלו על ידי המשיבה ולהלן יובאו על ידי עיקרי הדברים בתמצית.